כאשר אנחנו חושבים על החיסכון לפרישה, השיטה הנפוצה שהיא גם ברירת המחדל היא פנסיה צוברת. עם זאת, יש אנשים שיכולים להיות זכאים גם לאפשרות של פנסיה תקציבית. לשתי השיטות יש יתרונות וחסרונות, והבנת ההבדלים ביניהן חשובה כדי להחליט החלטות נכונות לגבי העתיד הכלכלי שלנו. אז מה ההבדל בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, מי עומד בתנאים לקבל פנסיה תקציבית ומהם השיקולים שצריך להביא בחשבון כשבוחרים קרן פנסיה מומלצת? כל הפרטים החשובים לכל הורה עובד נמצאים ממש כאן.
מהי פנסיה תקציבית ומהם יתרונותיה?
אז כדי להבין מה ההבדל בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, בואו נדבר על ההגדרות של שני המונחים. פנסיה תקציבית היא מודל פנסיוני ותיק, שהיה נפוץ בעיקר בקרב עובדי המדינה ועובדים במגזר הציבורי. במודל זה, המעסיק (המדינה או הגוף הציבורי) מתחייב לשלם לעובד פנסיה חודשית קבועה, שנגזרת משכר העובד ומוותק העסקתו. הפנסיה ממומנת ישירות מהתקציב של הארגון המעסיק, ולא מחיסכון או מהפקדות.
הזכאות לפנסיה תקציבית נקבעת לפי הסכמי העבודה בין המעסיק לעובד. בדרך כלל עובדים ותיקים שהחלו את דרכם לפני שנות ה-90 עשויים להיות זכאים לפנסיה תקציבית. הקריטריונים העיקריים הם ותק של יותר מ-10 שנים בשירות המדינה או בגופים ציבוריים גדולים כמו חברת החשמל, רשויות מקומיות, אוניברסיטאות ועוד. הפנסיה מחושבת לרוב כ-70% מהשכר הקובע של העובד בפרישה.
כמה פנסיה תקציבית משתלמת יותר לעומת פנסיה צוברת במספרים?
פנסיה תקציבית נחשבת למשתלמת יותר לעומת פנסיה צוברת. לדוגמה, עובד מדינה עם שכר של 10,000 ש"ח שפרש לאחר 30 שנות עבודה, יקבל כ-7,000 ש"ח לחודש מפנסיה תקציבית. עובד עם אותו שכר ואותו ותק בפנסיה צוברת צפוי לקבל כ-5,500 ש"ח בלבד מהחיסכון הפנסיוני הצבור, כ-20% פחות. עם זאת, יש לזכור שהפנסיה התקציבית צמודה רק לשכר ולא מושקעת בשוק ההון, ולכן לא נהנית מרווחי השקעות פוטנציאליים כמו בפנסיה הצוברת.
מהי פנסיה צוברת וכיצד היא פועלת?
פנסיה צוברת היא שיטת החיסכון הפנסיוני הנפוצה כיום בישראל. בשיטה זו העובד והמעסיק מפקידים כספים באופן שוטף לאורך שנות העבודה לתוך קופת גמל או קרן פנסיה. הכספים נחסכים ומושקעים בשוק ההון, וצוברים תשואה לאורך השנים. בגיל הפרישה, הסכום הצבור מומר לקצבה חודשית שמשולמת לעובד ולשארים שלו.
בישראל קיימים שלושה סוגים עיקריים של קרנות פנסיה צוברות:
- קרנות פנסיה חדשות – קרנות המנוהלות בידי חברות ביטוח וגופים פיננסיים, הפתוחות לכלל העובדים במשק
- קופות גמל לקצבה – חלופה לקרנות הפנסיה, המנוהלות גם כן בידי גופים פיננסיים
- ביטוח מנהלים – תוכניות חיסכון פנסיוני הנמכרות על ידי חברות ביטוח, בדרך כלל לבעלי שכר גבוה
באתרים כמו אתר lirot תוכלו לבדוק את המידע המלא על קרנות פנסיה שונות ועל מוצרי חיסכון אחרים, לעשות השוואה ולהכין את עצמכם לקראת בחירה של אפיק חיסכון שיתאים לכם.
מהם רכיבי החיסכון בפנסיה צוברת?
החיסכון בפנסיה צוברת מורכב מכמה רכיבים:
- תגמולים – הפקדות העובד והמעסיק לחיסכון לקצבה
- פיצויים – כספים שהמעסיק חוסך עבור פיצויי פיטורין של העובד
- אובדן כושר עבודה – רכיב המעניק קצבה במקרה שהעובד נפגע ואינו מסוגל לעבוד
שלושת מסלולי החיסכון הפנסיוני הצוברים פועלים בצורה דומה, כאשר ההבדלים המרכזיים הם דמי הניהול, מגוון אפיקי ההשקעה והכיסויים הביטוחיים הנלווים. חשוב לבחון בקפידה את האפשרויות ולבחור את המוצר המתאים ביותר מבחינת עלויות מול תשואות וכן מול צרכי הכיסוי האישיים של החוסך. אם אתם שואלים את עצמכם "איזו קרן פנסיה מומלצת עבורי?", היא תהיה כזו שתתאים למצב שלכם – גיל, רמת הכנסה, סובלנות לסיכון ועוד.
השוואה בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת
לאחר שקראתם על המאפיינים של כל אפיק, הגיע הזמן להבין מה ההבדל בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת:
הבדלים מרכזיים בין שתי שיטות הפנסיה
- אופן החיסכון – פנסיה תקציבית מתקבלת ישירות מתקציב המעסיק, ופנסיה צוברת נוצרת מהפקדות שוטפות של העובד והמעסיק
- השקעה בשוק ההון – כספי הפנסיה הצוברת מושקעים בשוק ההון ונהנים מפוטנציאל רווחים, ובפנסיה התקציבית לא עושים זאת
- גובה הקצבה – הפנסיה התקציבית מבטיחה 70% משכר אחרון צמוד למדד, לעומת הפנסיה צוברת שתלויה בסכום שנצבר ובתוחלת החיים של החוסך
- הורשה – בפנסיה התקציבית יש הורשה מוגבלת יותר של הפנסיה לשארים, בהשוואה לפנסיה הצוברת שמכילה את השארים של החוסך באופן אוטומטי
היתרונות של הפנסיה התקציבית הם הביטחון והיציבות שהיא מעניקה עם קצבה גבוהה וקבועה. עם זאת, היא לא גמישה במיוחד, ומוגבלת לאוכלוסיות מסוימות בלבד. לעומת זאת, הפנסיה הצוברת מאפשרת ניוד ובחירה, השקעה בשוק ההון והורשה רחבה יותר לשארים. החיסרון המרכזי שלה הוא חוסר הוודאות לגבי גובה הקצבה העתידית וחשיפה לתנודות השוק.
שיקולים חשובים סביב הפרישה לגמלאות
מעבר לשיטת החיסכון לפנסיה, יש שיקולים נוספים שחשוב להביא בחשבון כשחושבים על יציאה לגמלאות. על פי נתוני הביטוח הלאומי, גיל הפרישה החציוני בישראל עומד על 64 לגברים ו-62 לנשים. עם זאת, העיתוי המדויק תלוי בגורמים רבים ושונים מאדם לאדם. ככל שדוחים את הפרישה, הקצבה צפויה להיות גבוהה יותר. מצד שני, פרישה מוקדמת מאפשרת יותר שנים של פנאי ופחות לחץ ועומס בחיים המגיעים מהעבודה.
יש כמה גורמים המרכזיים שיש לשקול בהחלטת העיתוי לפרישה:
- המצב הבריאותי והתחושה הכללית – האם הבריאות שלכם מאפשרת להמשיך לעבוד? יכול להיות שפרישה מוקדמת היא לא בהכרח הצעד הכי טוב אם אתם עדיין בקו הבריאות
- החיסכון הפנסיוני שנצבר – האם הכסף שנצבר בחיסכון שלכם מספיק לקיום בכבוד בפרישה?
- הכנסות והוצאות צפויות בפרישה – האם יש מקורות הכנסה נוספים כמו השכרת נכס או עסק, שיכולים להשלים לכם את הקצבה החודשית כדי לשמור על רמת חיים נאותה?
- תוכניות ושאיפות אישיות – האם יש לכם תחביבים, חלומות או יעדים שדורשים זמן פנוי, שפרישה מוקדמת יכולה לספק לכם?
לסיכום
מודל החיסכון לפנסיה והעיתוי האידיאלי לצאת לפרישה הם עניינים מורכבים מורכבות שצריך לחשוב עליהם היטב לפי המצב האישי והכלכלי שלכם. עכשיו כשאתם יודעים מה ההבדל בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, חשוב להתייעץ עם יועצים מקצועיים בתחומים, לצד הערכה עצמית של הצרכים והרצונות שלכם. בחירה מושכלת של המסלול הפנסיוני כבר מתחילת הקריירה יכולה להבטיח עתיד פנסיוני בטוח ורגוע יותר.
המידע באתר הוא לא חוות דעת מקצועית או המלצה מקצועית מכל סוג שהוא. כדי לקבל את הטיפול או את הייעוץ המדויק יש לפנות למומחה בתחום בלבד.
