בגמרא בתלמוד ירושלמי מסכת פאה מסופר על רבי יהודה הנשיא שמלך פרס שלח לו אוצר מלא אבנים טובות ורבי יהודה הנשיא כתמורה שלח לו בחזרה מזוזה. שאל אותו מהלך פרס למה אתה שולח לי מזוזה?! הרי אני שלחתי לך אוצר מלא אבנים טובות, ואתה שולח לי קלף שכתוב עליו כמה מילים בעברית?! זה לא מכובד, למה עשית דבר כזה?
ענה לו רבי יהודה הנשיא אתה שלחת לי אוצר מלא אבנים טובות, אבל אני שלחתי לך משהו יותר טוב מזה – מזוזה, שהיא שומרת על כל מה שיש אצלך בבית גנזיך.
מכאן אנו למדים כמה החשיבות והגודל של המזוזה בעיני השם יתברך שעל ידי "הקלף הקטן" הזה כביכול השם שומר על הבית ועל כל מה שיש בו.
מרבית העולם לא יודע מה הוא הסוד של המזוזה
סוד המזוזה הוא פשוט מאוד, אמונה. האמונה שהשם שומר דלתות ישראל, השם משגיח על האדם ודואג לו לכל מחסרו ולשמירתו. אין עוד מלבדו – אין עוד מנהל בעולם, אין שום אדם שיכול לנקוף אצבע מלמטה מבלי שהשם מאשר – בקיצור, אמונה. המזוזה היא סוד האמונה בהשגחה פרטית ופרטי פרטית על האדם, קלף שעליו כתוב, שמע ישראל – תשמע יהודי יקר, השם אלוקינו – השם הוא הטוב והמטיב, שליט ובעל הכוחות כולם, היה, הווה, ויהיה. השם אחד – השם שהוא היה הווה ויהיה הוא אחד, יחיד ומיוחד מקיף כל עלמין, סובב כל עלמין ובתוך כל עלמין – כלומר באדחות גמורה במציאות, הגשמתי והרוחנית עטוף את כל העולמות ובתוך כל העולמות.
- המזוזה שומרת על הבית מפני מזיקים, מחלות וכל מיני בעיות למיניהם וסוגיהם.
- על המזוזה להיות כתובה על ידי סופר סתם ירא שמים שבקיא בהלכות המזוזה.
- קולמוס – דעות רבות של פוסקים שונים אומרים שאין לכתוב מזוזות עם קולמוס עשוי ממתכת או עם חומרים אחרים שהם לא קנה סוף או נוצה של עוף טהור.
- את המזוזה יש לי קבוע בכל דלת של חדר מגורים או שער בכל רחבי הבית והחצר שחייבים במזוזה לפי ההלכה – כדאי לשאול רב
- בתוך המזוזה כתוב בכתב יד על-ידי שנכתב בקולמוס בכתב של ספר תורה את פרשיות "שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד" ופרשת "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר אנוכי מצווה אתכם היום"
- את פרשיות המזוזה אסור לכתוב שלא כסדרן, לכן הסופר חייב להקפיד לא לעשות טעויות. במידה והסופר עשה טעות והטעות מצריכה חזרה למילה שכבר נכתבה אזי במצב הוא כזה יהיה צורך לכתוב את המזוזה מחדש ולגנוז את המזוזה שכבר נכתב עם הטעות (כמובן יש בזה דינים שונים ולכן יש לשאול רב)
- מצוות המזוזה היא מצווה דאורייתא, כלומר הציווי שלה הוא מהתורה ממש ולכן יש להקפיד ביתר שאת ולהשתדל לעשות אותה כהלכתה
- שם שדי – השם שנמצא על המזוזה הוא שם שקשור בברית המילה, בברית שלנו עם השם שהשם מתהלך בתוכנו – בתוך עם ישראל. השם הזה מורה על כל הדברים שהשם אומר להם די. הגמרא אומרת שם שדי מרמז על מי שאמר לעולמו די, כלומר – זהו עולם יקר, לים אני שם גבול – חול, לשמים אני שם גבול – ארץ. ולנו בבית שלנו – יש מזוזה שמורה – עד כאן, כל הנזקים ומזיקים, אין לכם רשות כניסה לכאן.
