דמיינו שאתם מתעוררים בוקר אחד ומוצאים את ילדכם עם פצעים אדומים סביב הפה הנוטפים נוזל בצבע דבש. הלב שלכם דופק מהר כשאתם מבינים שזה עלול להיות אימפטיגו, זיהום עור חיידקי מדבק מאוד. אבל מה זה בדיוק אימפטיגו? כיצד היא מתפשטת, ומה ניתן לעשות כדי לטפל בה? במאמר זה ננסה להבין את המחלה: תסמיניה, סיבותיה ואפשרויות הטיפול בה.

התסמינים של אימפטיגו

התסמינים הבולטים של מחלת אימפטיגו כוללים פצעים אדומים או שלפוחיות נוטפות נוזל בצבע דבש, אשר בסופו של דבר יוצר קרום צהבהב-חום. קרום זה עשוי להיות מגרד, וגירוד יכול להפיץ את הזיהום לאזורים אחרים של הגוף. נגעי אימפטיגו הם בדרך כלל לא כואבים, אך הם יכולים להיות מלווים באי נוחות קלה וגירוד.

פצעי האימפטיגו מתחילים בדרך כלל קטנים ועשויים לגדול בהדרגה. הם יכולים להתפשט במהירות, במיוחד כאשר הנוזל מן השלפוחיות בא במגע עם עור בריא. במקרים חמורים, נגעים מרובים עשויים להתמזג יחד, וליצור כתמים גדולים יותר של עור נגוע.

הגורמים לאימפטיגו

אימפטיגו נגרמת בעיקר על ידי שני סוגים של חיידקים: Staphylococcus pyogenes ו-Staphylococcus aureus. חיידקים אלה יכולים להיכנס לעור דרך חתכים, שריטות או עקיצות חרקים, מה שמוביל לזיהום. אימפטיגו מדבק מאוד ויכול להתפשט באמצעות מגע ישיר עם אדם נגוע או על ידי נגיעה בחפצים מזוהמים כגון מגבות, בגדים או צעצועים. גורמים מסוימים עלולים להגביר את הסיכון לפתח אימפטיגו, כולל היגיינה לקויה, סביבות חמות ולחות, תנאי חיים צפופים ומחלות עור קיימות כגון אקזמה או דרמטיטיס.

אפשרויות טיפול

הטיפול באימפטיגו כולל בדרך כלל שילוב של אנטיביוטיקה למריחה ודרך הפה כדי לחסל את הזיהום החיידקי ולקדם ריפוי. במקרים קלים, אנטיביוטיקה למריחה כגון משחה mupirocin או קרם חומצה fusidic עשויים להספיק. תרופות אלה נמרחות ישירות על האזורים הפגועים של העור מספר פעמים ביום לתקופה מוגדרת, כפי שנקבע על ידי הרופא המטפל.

עבור זיהומים חמורים יותר או נרחבים יותר, אנטיביוטיקה דרך הפה עשויה להיות נחוצה כדי להתמקד בחיידקים מתוך הגוף. אנטיביוטיקה פומית נפוצה במרשם לאימפטיגו כוללת פניצילין, דיקלוקסצילין או צפלקסין. חיוני להשלים את הטיפול המלא של האנטיביוטיקה כפי שנקבע, גם אם התסמינים משתפרים לפני שהתרופה נגמרת, כדי למנוע את החזרה של הזיהום ופיתוח של עמידות לאנטיביוטיקה.

בנוסף לאנטיביוטיקה, שמירה על האזור הפגוע נקי ויבש היא חיונית למניעת התפשטות אימפטיגו ולקידום הריפוי. שטיפה עדינה של הפצעים עם מים וסבון עדינים, ולאחר מכן יישום של קרם חיטוי או אנטיבקטריאלי יכולים לעזור למנוע את התפשטות הזיהום לחלקים אחרים של הגוף. הימנעות מגירוד בנגעים יכולה גם להפחית את הסיכון לזיהום משני ולצלקות.

במקרים מסוימים, רופאים עשויים להמליץ על שימוש בקורטיקוסטרואידים מקומיים כדי להפחית דלקת וגירוד הקשורים לאימפטיגו. עם זאת, יש להשתמש בתרופות אלה רק תחת פיקוחו של איש מקצוע כיוון שהן יכולות להחמיר את הזיהום אם לא נעשה שימוש נכון.

מניעת המחלה

מניעת התפשטות אימפטיגו כרוכה בתרגול הרגלי היגיינה טובים ונקיטת אמצעי זהירות כדי להימנע ממגע עם החיידקים הגורמים לזיהום. כמה אסטרטגיות למניעת אימפטיגו כוללות:

• שטיפת ידיים תכופה: עודדו שטיפת ידיים קבועה במים וסבון, במיוחד לאחר שימוש בשירותים, לפני אכילה או הכנת מזון, ולאחר נגיעה במשטחים שעלולים להיות מזוהמים.
• הימנעות ממגע קרוב: צמצמו מגע קרוב עם אנשים הסובלים מאיפטיגו או מזיהומי עור אחרים, והימנעו משיתוף פריטים אישיים כגון מגבות, בגדים או סכיני גילוח.
• שמירה על ניקיון: שמרו על עור נקי ויבש, וטפלו מיד בכל חתך, שריטה או עקיצת חרקים כדי למנוע כניסת חיידקים לעור.
• כיסוי פצעים: יש לשמור על פצעים מכוסים בתחבושות נקיות עד להחלמה מלאה כדי להפחית את הסיכון לזיהום.
• ניקוי קבוע: יש לנקות ולחטא באופן קבוע משטחים וחפצים שנוגעים בהם לעיתים קרובות, כגון ידיות של דלתות, משטחי עבודה וצעצועים, כדי להפחית את התפשטות החיידקים.

לסיכום

אימפטיגו הוא זיהום עור חיידקי נפוץ שיכול לגרום לאי נוחות ולגרד, במיוחד אצל ילדים קטנים. זיהוי התסמינים של אימפטיגו, הכרת הגורמים לו וחיפוש טיפול מתאים הם חיוניים לניהול יעיל של הזיהום ומניעת התפשטותו לאחרים. עם נוהלי היגיינה נאותים, טיפול רפואי בזמן והקפדה על המלצות הטיפול, אנשים יכולים להתאושש בהצלחה מאיפטיגו ולמזער את הסיכון להישנות המחלה.

המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.