כפי שרבים יודעים, העם היהודי מורכב ממגוון רחב של עדות. ישנם יהודים ממרוקו, מכורדיסטן, מטורקיה, פולין, ארגנטינה, ושאר ארצות בהן חיו יהודים בתפוצות, בעוד שלכל עדה ישנם מנהגים יפים וייחודיים עבור ליל הסדר וימי החג.
בליל הסדר, לכל משפחה ישנם המנהגים שלה, בעוד שישנם מנהגים שאבדו עם השנים. בשל כך, כדאי להכיר כמה מנהגים מעניינים שתוכלו ליישם כאשר אתם מסבים אל שולחן החג:
מנהגים משולחן החג
רבי ישראל רובין (אדמ"ור) היה משתמש בליל הסדר רק בכוסות זכוכית. הנשים בביתו נהגו לאכול בשולחן מיוחד באותו מקום בו אכלו הגברים, כאשר לכל סועד הייתה מונחת קערה אישית עם סימני הסדר. החתם סופר בפרשבורג, היה עורך לבד את שולחן החג והופך אותו לשולחן מהודר במיוחד.
בקהילת לוב, קערת הסדר הייתה עשויה סלסילת נצרים ועל כל צלחת בשולחן החג הייתה מונחת ביצה קשה, לנשים הרות נתנו שתי ביצים. את האפיקומן בקהילה זאת היו מניחים בין המפה לשולחן ולא היה נהוג "לגנוב" את האפיקומן.
סמלים, תפילות ופעילויות
יהודי אמסטרדם היו נוהגים להטביע את אצבעם ביין ולחתום כל בני המשפחה על ההגדה עם טביעת האצבע. עוד נהגו יהודי אמסטרדם להסיר לפני ערב החג את השלט "ותן טל ומטר" כאשר את "מה נשתנה" היו שואלים רק גברים נשואים.
בקהילות בספרדיות נהוג לקרוא את שיר השירים בליל שבת לפני תפילת ערבית, בעוד שחסידים רבים אומרים את השיר בשישי בצהריים, כהכנה ליום שבת. אחד המנהגים הידועים נוגעים לקריאת ההגדה אחרי שיר השירים.
שיר השירים מדבר על האהבה בין בעל ואישה, משל לאהבה השוררת בין בורא העולם, לבין כלתו האהובה: העם היהודי. קשר זה החל לשגשג לאחר הוצאת עם ישראל על ידי ה' ממצרים. בעיון בתוך הספר עת דודים מאת הרב אליעזר קשתיאל אפשר לדעת יותר על הפירוש לשיר השירים.
מאכלים
בקהילת לוב, היו מכינים את החרוסת מתערובת של תאנים, רימונים, אגוזים, תפוחים, שקדים וצימוקים. מה שהפך את התערובת למושלמת, היה מעט קינמון.
לפני מאות שנים, יהודים בקהילות יהודיות לא היו סוחרים במצות אלא אופים את המצות בעצמם. בקהילת יהודי אמסטרדם לא נהגו לאכול עוף בפסח, אלא רק בשר ודגים.
ביהדות בוכרה היה נהוג להכין את כל המוצרים בבית ולא לקנות, וזאת בעיקר לפני חג הפסח בו ישנה הקפדה יתרה על ביעור חמץ.
אפיקומן
ישנן עדות, בעיקר ממוצא אשכנזי בהן שומרים את האפיקומן כסגולה וישנם כאלה שהיו תולים את האפיקומן בבית עד סוף ימי החג.
יהודים ממוצא סורי נוטלים את האפיקומן, עוטפים אותו במפית, צועדים לעבר הפתח ואומרים את המילים "זה זכר לאבותינו שיצאו ממצרים ומשארותם צרורות בשמלותיהם על שכתפיהם" [נחלת אבות עמ' עט]. " ישנם המספרים בשעשוע מאין באו ולאן פניהן מועדות.
שמירה על שלום המשפחה
ברוב העדות לא הקפידו לנעול את הבית בליל הסדר וזאת לאחר השארת כוס יין לאליהו הנביא. עבור הגנה היו יהודי קהילת בוורמייזא פותחים את הדלת ואומרים "אליהו ומשיח יבואו, לפי שהמזיקים בורחים ממקום שבו נמצא אליהו הנביא." לעיתים אף היה נהוג לצייר את המשיח ואת אליהו הנביא כדי שהמזיקים יברחו מהבית.
כעת, בין כל מנהגים אלה, תוכלו לבחור את המתאים לכם וליישמו לקראת חג הפסח הקרוב.
